גזר דין בתיק ת"פ 41263-05-11

1.         הנאשמים הם אחים, אשר הודו שניהם בכתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר חלקי, כאשר נאשם 1 הורשע בביצוע עבירות של היזק בזדון לפי סעיף 452 לחוק העונשין התשל"ז - 1977 [להלן: חוק העונשין], תקיפה חבלנית לפי סעיף 380 לחוק העונשין ואיומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין; נאשם 2 הורשע בביצוע עבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

2.         עובדות כתב האישום מעלות אירוע אלים ומתמשך שהתרחש בערב ה - 12/5/11 כלפי המתלונן - אחיהם של הנאשמים. נאשם 1 הגיע בגפו לחניית ביתו של המתלונן בקלנסווה, שפך חומר דליק על רכב השכרה שהחזיק המתלונן, נגח באמצעות רכבו ברכב ההשכרה של המתלונן ומעכו בחלקו הקדמי והאחורי. בהמשך, נטל צינור ברזל ושבר באמצעותו את חלונות ביתו של המתלונן. בסמוך לאחר מכן, תקף את המתלונן בכך שהיכה בפניו באמצעות אגרופיו ובגבו, גרם לו לשריטת בגבו ובמהשך אף איים על המתלונן: "אנחנו נהרוג אותך". בשלב כלשהו שאינו ידוע, הגיע נאשם 2 לזירה.

בתחנת המשטרה, מספר שעות לאחר מכן, איים נאשם 2 בפני השוטרים כי אם יגיע לבית-המשפט "יוציא" לאחיו, המתלונן, את העיניים, לא איכפת לו "לשבת" עליו 20 שנה, וכי לא יהיה לו טוב.

3.         במסגרת ההסדר נשלח נאשם 1 לקבלת תסקיר בעניינו - כאשר התביעה הצהירה כי תעתור לעונש מאסר בפועל במצטבר להפעלת מאסר על תנאי התלוי ועומד כנגדו ורכיבי ענישה נלווים; נאשם 2 נשלח לשירות המבחן להכנת תוכנית של"צ בעניינו נוכח עמדת המאשימה להטלת מאסר על תנאי, קנס ושל"צ.

            ייאמר, כי אין כל המלצה טיפולית בעניינו של נאשם 1; נאשם 2 לא נענה להזמנות השירות, ועל כן לא התאפשר להגיש תסקיר בעניינו במטרה לבנות תכנית של"צ.

4.         ב"כ המאשימה פירטה את הרקע להתנהגות האלימה של הנאשמים כלפי אחיהם - קיומו של סכסוך כספי. הדגישה את ההסלמה שבהתנהגותו של נאשם 1, אשר באירוע מתמשך פגע ברכבו של המתלונן, בביתו ולבסוף פגע בו בגופו - פיסית ומילולית. עוד ציינה, כי המדובר בנאשם בעל עבר פלילי, בין השאר בעבירות דומות, כאשר קיומו של מאסר על תנאי בן 6 חודשים, אותו היא מבקשת להפעיל, לא הרתיעוהו מלשוב ולנהוג באלימות כלפי בן משפחה. טענה, כי המדובר בנאשם רצידיביסט, שאינו שולט בעצמו, לא שיתף פעולה עם שירות המבחן, אינו לוקח אחריות על מעשיו, אשר מהווה סיכון לעצמו ולאחרים ועל כן שירות המבחן אינו בא בהמלצה לטיפול. בטיעוניה, התייחסה להסכם הסולחה שהוצג בפני בית משפט (נ/1) וטענה כי אין לייחס לו משקל, בין השאר, מאחר והוא נכרת במהלך המשפט כשבמקביל המתלונן אינו מתייצב בשירות המבחן ו/או בבית-המשפט למרות בקשת אחיו.

            על כן, עותרת היא להפעיל את המאסר על תנאי בן ה - 6 חודשים שהוטל עליו בהליך קודם, להטיל עליו מאסר בפועל במצטבר, מאסר על תנאי ופיצוי.

            בעניינו של נאשם 2 הדגישה, כי תרם להסלמת המציאות האלימה בין האחים - אך לאור חלקו וקיומו של עבר פלילי לא רלבנטי, עותרת היא, בסופו של יום, להטיל על הנאשם 2 מאסר על תנאי וקנס מכביד - במקום של"צ.

5.         ב"כ הנאשמים ביקש תחילה לדחות את הדיון, מאחר והנאשמים ביקשו מהמתלונן לומר את דברו במסגרת הראיות לעונש ואף זימנו אותו - אך מאחר ולא התייצב, כפי שאירע גם בשירות המבחן, ונוכח התמשכות ההליך, לא נעניתי לה.

הסניגור אישר, כי אכן קיים סכסוך כספי על רקע חובות שצבר המתלונן לשוק האפור, אשר פגעו בעסק המשפחתי. נאשם 1 הגיע לבית המתלונן על-מנת לשוחח עימו על המצב הכספי הרעוע לו הוא אחראי, וכשהבין כי המתלונן אינו לוקח אחריות על מעשיו, הגיב מתוך תחושות כעס. הדגיש את חלקו המינורי של נאשם 2, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בכתב-האישום שתוקן לקולא באופן משמעותי לגביו.

הסנגור הוא שהגיש את הסכם הסולחה שנערך בין האחים (נ/1), וטען כי יש ליתן לעמדת המתלונן, כפי שזו עולה מהמסמך, משקל מכריע בענישה. לטענתו, כיום קיים שיתוף-פעולה בין האחים על-מנת לשפר את מצב העסק המשפחתי.

הסניגור פירט את מצבו הרפואי הקשה של הנאשם אשר סובל ממספר מחלות (הגיש סיכום רפואי - נ/2), את נסיבותיו המשפחתיות, ולטענתו מביע הנאשם חרטה וצער על מעשיו כלפי אחיו. עוד ביקש להדגיש את חלוף הזמן מאז הרשעתו האחרונה של הנאשם באלימות, כך שלטענתו אין המדובר ב"שור מועד".

לאור כל האמור לעיל, עותר הסניגור בעניינו של נאשם 1 להפעיל את המאסר על תנאי ולהטיל עונש אשר יאפשר לו לרצות את עונשו בדרך של עבודות שירות; לגבי נאשם 2, עותר הוא להסתפק בהטלת התחייבות בלבד.

6.         בדברו לבית-המשפט, הביע הנאשם 1 חרטה על מעשיו, טען כי כל רצונו היה להגן על אחיו והביע צער על המצב אליו הגיעה המשפחה. נאשם 2 תיאר כי הגיע למקום האירוע על-מנת לעשות "סולחה" בין האחים, כל רצונו הוא לעזור לאחיו וכיום קיים ביניהם קשר טוב ותקין.

7.         מתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של נאשם 1, עולה תמונה של אדם יליד 1974, נשוי ואב לחמישה ילדים, אשר חווה בעברו אירועים קשים וטרגיים, מתמודד עם מצב בריאותי מורכב. הנאשם לא לקח אחריות על מעשיו כלפי המתלונן, אם כי הודה כי נהג באלימות כלפי אחיו המתלונן בהזדמנויות אחרות, ואינו רואה בכך כל פסול. קצינת המבחן התרשמה, כי הנאשם תופס עצמו כקורבן לניצול כספי מצד אחיו ובאירוע הנוכחי, מתקשה לשלוט בדחפיו האלימים בעיתות משבר ומתנהג בצורה לא מותאמת. בהעדר נטילת אחריות על מעשיו, כשבנוסף התקשה לגלות אמפתיה כלפי אחיו, ומאחר ולא שיתף פעולה בקבוצה טיפולית ל"עצורי בית", אין המלצה טיפולית בעניינו. עם זאת מצויין, כי במידה ויוטל עליו עונש מאסר, מומלץ על מתן הוראה לשב"ס בדבר השגחה וטיפול מתאים למצבו הבריאותי והנפשי. 

8.         ייאמר כבר, כי בכוונתי לאמץ את עתירת ב"כ המאשימה במלואה, לגבי שני הנאשמים.

9.         הצדק עם ב"כ המאשימה, כי המדובר באירוע אלימות חמור שהחל בפגיעה קשה ברכושו של בן משפחה קרוב, אשר הלך והסלים עד לפגיעה בגוף, המחייב גינוי באופן ברור וחד-משמעי. יידע הנאשם 1 ואחרים שכמותו, המעזים לנסות לפתור סכסוכים עסקיים-כספיים בדרכי בריונות, כי העונש על מעשים כגון אלו אחד הוא - מאחורי סורג ובריח. כל סכסוך כספי, ואפילו הטעון והסבוך ביותר, אינו יכול להוות הצדקה להתנהגות אלימה ומשולחת רסן כפי שנהג הנאשם 1.

10.        לכך יש להוסיף את נתוני הנאשם 1 עצמו, אשר בעבר ביצע עבירות דומות (וכן עבירות לפי חוק הכניסה לישראל) ונדון לעונשים מרתיעים בלבד. עיננו הרואות, כי התנהגותו האלימה כלפי אחיו התרחשה בעת שמאסר על תנאי בן 6 חודשים תלוי ועומד כנגדו (כמפורט בת.פ. 1778/08, כשעיון בכתב-האישום מלמד כי גם באירוע קודם זה, נהג בברוטליות כלפי רכושו של קרבן אחר על רקע סכסוך כספי).

            לחומרה יש לציין עוד, את עמדותיו כפי שאלו עולות משירות המבחן, עימו לא שיתף פעולה (למרות שנשלח לקבלת תסקיר לבקשתו), כשאיננו לוקח אחריות על מעשיו, תופס עצמו כקורבן, מתקשה לשלוט על דחפיו בשעת משבר ומצוי, לכן, בסיכון לפגיעה באחרים בעתיד.